אמנית נאיבית, אוטודידקטית, שהחלה את דרכה האמנותית בשנות ה-60 של המאה הקודמת.
עבודותיה אינן מזוהות עם סגנון מסוים, ומציגות לרוב דמויות ענק צבעוניות ואף מצחיקות. התכונה המרכזית באומנות של בריל קוק היא היכולת שלה למשוך תשומת לב לחולשות המצחיקות של בני האדם, ולדברים המשעשעים בחיים.
קוק שואבת השראה לעבודותיה מחיי היומיום, ממצבים מצחיקים וממסעותיה הרבים. הדמויות שהיא מציגה הן אנושיות ומלאות בחן ובהומור, מה שהופך את ההנאה מהן לבלתי נמנעת, ומבטיח שכל צופה יגניב גם כמה חיוכים.
"אני לא יודעת איך התמונות שלי נוצרות , זה פשוט קורה. הן קיימות, אבל לאורך כל חיי לא אוכל להסביר אותן".
